כותב המאמר: גב מירקין, נטורופת והרבליסט קליני, N.D, CL.H ,חבר בצוות הייעוץ המקצועי של בית המרקחת.
*** מאמר זה אינו מהווה התוויות רפואיות ואינו מחליף ייעוץ רוקחי ו\או ייעוץ מקצועי
מה עצירות?
עצירות הינה מצב שכיח המתבטא בירידה בתדירות היציאות וקושי בהוצאת הצואה. עצירות יכולה להיות אקוטית או כרונית ומאופיינת בצואה קשה, יציאה המלווה במאמץ, אי נוחות או בכאב.
עצירות יכולה להופיע במנעד גילאים רחב, מילדים ועד מבוגרים, ושכיחה יותר בנשים לעומת גברים.
עצירות יכולה להופיע כתסמין יחיד או כתסמין נלווה למחלות נוספות.
מהם התסמינים של עצירות?
- שינוי בגודל היציאות
- יציאות יבשות וקשות
- כאבים ואי נוחות בבטן
- נפיחות
- בחילה
- אובדן תיאבון
בעצירות כרונית יכולים לבוא לידי ביטוי תסמינים נוספים כמו בעיות עור, כאבי ראש, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, עייפות ועוד.
מהם הגורמים לעצירות?
- כמות מועטה של נוזלים
- הרגלי אכילה לקויים- אכילה מועטה של סיבים, תזונה עתירת מזון מן החי, מזונות המכילים כמות גדולה של סוכר.
- שינוי באורחות החיים- אצל חלק מהסובלים מעצירות שינוי באורחות חיים כמו הפסקת עישון או ירידה בצריכת הקפאין יכול להוביל לתסמינים.
- מחלות שונות- פתולוגיות במעיים המפריעות למעבר תקין של צואה, הפרעות בפי הטבעת (טחורים, פיסורה) בקע, מחלות נוירולוגיות, שינויים בציר ההורמונאלי ( תת פעילות של בלוטת התריס ועוד) , ומגוון רחב של מחלות נוספות.
- תרופות- עצירות יכולה להגרם כתופעת לוואי ממגוון רחב של תרופות.
- גורמים נוספים לעצירות הינם הריון, סכרת, סיבות פסיכולוגיות, אורח חיים הכולל תנועה מועטה ועוד.
קודם כל יש לבדוק האם העצירות הינה סימפטום נלווה למצב רפואי אחר, כמו מחלה או חסימה, ולאחר מכן יש לאבחן את סוג העצירות ומהו הגורם לה.
מהו הטיפול הטבעי בעצירות?
- שינוי תזונתי ובאורחות החיים יכול להביא לשיפור משמעותי ולמנוע את הישנות הבעיה-
- הגברת צריכה של סיבים תזונתיים- פירות וירקות, דגנים מלאים ,קטניות, אגוזים וזרעים. דוגמא- דייסת שיבולת שועל עם זרעי צ’יה מושרים במים מכילים כמות גבוהה של סיבים מסיסי מים המסייעים בהקלה על עצירות.
- הגברת צריכת נוזלים- שתיה מספקת יכולה לשפר את מצב היציאות.
- אכילת ארוחות קטנות- אכילה של ארוחה קטנה כל מספר שעות תקל על תהליך העיכול ויכולה לסייע בעצירות.
- פעילות גופנית- מסייעת לתנועתיות המעיים.
- שימוש בשרפרף להרמת הרגליים מן הקרקע בזמן היציאה- השימוש בשרפרף מסייע להרפות את שרירי המעיים ובכך יכול לסייע ליציאה תקינה.
הטעם המר
גם ברפואה המסורתית וגם ברפואה המודרנית לטעם המר חשיבות רבה בטיפול במקרי עצירות.
על פי הרפואה המערבית, המתייחסת לפעילות הכימית של צמחים ושל מזונות, הטעם המר מגביר את יצור מיצי המרה ומאיץ את הפרשתה, מה שמסייע בתהליך עיכול המזון ומחיש את פעילות המעיים ובכך תורם למעבר תקין של צואה.
ברפואה המסורתית, מייחסים לצמחים ומזונות איכות אנרגטית, כלומר, מה החומר עושה בגוף. לכל מזון וצמח ישנו טעם וטמפרטורה המשפיעים בצורה שונה על האדם. על פי הרפואה המסורתית, הטעם המר יהיה בעל טמפרטורה קרה, וכיוון התנועה שלו יהיה כלפי מטה, לכן צמחים ומזונות מרים יסייעו בהורדת המזון במורד המעיים ויתרמו בהקלה על מקרים של עצירות. דוגמא למזונות מרים שיוכלו לסייע במקרים של עצירות- ירקות, בעיקר עלים ירוקים, ושמן זית.
ישנם צמחים מרים שיוכלו לסייע במקרים של עצירות ביניהם- ארטישוק, שינן רפואי, לענה, ועוד.
צמחי מרפא להקלה על עצירות
רפואת הצמחים המסורתית מסווגת את סוגי העצירויות השונים-
עצירות על רקע של חוסר- העצירות נגרמת מחוסר בתנועתיות מספקת במערכת העיכול, ותהליכי הכיווץ וההרפיה של דפנות המעיים אינם תקינים.
עצירות על רקע של עודף- לעיתים ישנה פעילות כל כך חזקה של המעיים אשר גורמת לכיווץ מוגבר וגורמת למערכת “להיתקע”.
עצירות על רקע של יובש– ישנו מחסור בנוזלים המסייעים בריכוך והגברת נפח הצואה, ולא נוצר גירוי מספק על דפנות המעיים להחשת התהליך.
ישנן מספר אסטרטגיות להקלה על תסמיני עצירות בטיפול הצמחי לפי סוג העצירות ממנה המטופל סובל.
צמחים המגבירים את נפח הצואה ומרככים את היציאות
צמחים המכילים סיבים מסיסי מים נוטים לספוח אליהם נוזלים. שימוש בצמחים אלו מסייע בהגדלת נפח הצואה, ובריכוך של הצואה, ובכך מסייע להקלה במקרים של עצירות.
דוגמא לצמחים המשמשים לפעילות זו-
Ulmus rubra– בוקיצה אדומה, מגיע אלינו ממזרח וצפון אמריקה, משמעות רוברה הינה אדום מה שמרמז באופן מובהק על צבעו החום אדמדם של גזע העץ. בעבר אוכלוסיות ילידות באותם אזורים היו טוחנות את קליפת הגזע למאכל, וכיום ברפואת הצמחים המודרנית נהוג להשתמש באבקת הקליפה למטרות ריכוך והגדלת נפח היציאות ולשיקום מערכת העיכול. דרך הצריכה המומלצת של הצמח הינה ערבוב אבקת הצמח בכוס עם מים ושתייתה.
זרעי לחך- נקראים גם פסיליום, מכילים כמות גבוהה של סיבים מסיסי מים המסייעים בהקלה על עצירות ובריכוך היציאות. את אבקת הזרעים יש לערבב במים ולשתות .
זרעי פשתן– גם הם מכילים כמות נאותה של סיבים מסיסי מים. אכילת זרעי פשתן המושרים במים תסייע בהקלה על תסמיני עצירות על ידי ריכוך הצואה.
צמחים בעלי זיקת עבודה על הכבד
צמחים אלו מגבירים יצור הפרשת מיצי מרה, מייעלים את פעילות מערכת העיכול ומשפרים את תנועתיות הצואה במעיים.
דוגמא לצמחים המשמשים לפעילות זו-
Taraxacum officinale- שינן רפואי, משתייך למשפחת המורכבים ומגיע מאירופה ואסיה. משמעות השם טרקסקום לקוח כנראה מיוונית ומשלב צמד מילים שמשמעותן הינה “מרפא” ו”דלקת”. ברפואת הצמחים המסורתית היה נהוג להשתמש בצמח למגוון רחב של פתולוגיות, בין היתר לטיפול בכבד, בכליות, ועוד. שימוש בשורש מקובל ביום לטיפול במקרים של עצירות בזכות יכולתו לשפר את יצור מיצי המרה והפרשתם.
Cynara scolymus- קנרס תרבותי, הידוע בשמו העממי ארטישוק, משתייך גם הוא למשפחת המורכבים, ומשמש לרפואה שנים רבות בתור צמח המגן על הכבד ומסייע בטיפול במגוון מחלות “רעלניות” כמו דלקות מפרקים ושיגדון. החלק בשימוש הרפואי המסורתי הוא העלים של הצמח. האיכות המרירה של הצמח מסייעת ביצור והפרשת מיצי מרה ויכולה לסייע במקרים של עצירות. נהוג להשתמש בצמח כיום גם להורדת רמות סוכר וכולסטרול.
Artemisia vulgaris-לענה מצויה – מגיעה מאירופה ואסיה, ובעלת היסטוריה ענפה של שימוש במגוון מסורות. הצמח בעל טעם מר ומסייע בהמרצת יצור מיצי מרה והפרשתם, ובכך תומך בתנועתיות הצואה במערכת העיכול.
משלשלים אקטיביים
(במקרים אקוטיים בלבד)
צמחים אשר מכילים חומרים בשם אנטרקינונים. חומרים אלו גורמים לגירוי מוגבר של המעי ומביאים להתכווצותו. הם אינם מומלצים לשימוש לאורך זמן אלא רק במקרים אקוטיים ביותר, מכיוון שהם עלולים לגרום לתלות של המעי לחומרים אלו, ולהחמרת התסמינים בטווח הרחוק. יש להשתמש בצמחים אלו רק בפיקוח של איש מקצוע.
דוגמא לצמחים בעלי פעילות משלשת אקטיבית-
Cassia spp– מיני הכסיה השונים (אחד מהם נקרא גם סנה), מגיעים אלינו מאפריקה ומאסיה. הצמח מכיל כמות גבוהה של אנטרקינונים ומשמש גם הוא כמשלשל אקטיבי עצמתי, המיועד לשימוש במקרים אקוטיים בלבד ולשימוש קצר בפיקוח איש מקצוע. הצמח ניתן לשיווק בבתי מרקחת בלבד.
Rheum palmatum– המכונה גם ריבס, מגיע מסין שם נקרא Da Huang, שפירושו, הצהוב הגדול, ושם משמש לטיפול במגוון רחב של מחלות הקשורות לעיכול. הצמח מכיל אנטרקינונים אשר במינון גבוה יחישו את פעילות המעיים ויסייעו בהקלה על עצירות. הצמח אינו מתאים לשימוש ארוך טווח, וניתן לשיווק רק בבתי מרקחת.
Rumex crispus– חומעה, עשב רב שנתי, נפוץ ברחבי העולם, וגדל כיום בר בישראל. ברפואת הצמחים המסורתית היה נהוג להשתמש בשורש של הצמח לטיפול במגוון רחב של מחלות רעלניות. כיום, בנוסף לשימוש המסורתי, נהוג להשתמש בשורש למקרים של עצירות. השורש מכיל אנטרקינונים, וכאשר הוא ניתן במינון גבוה ישנה לחומרים אלו השפעה מגרה על המעי, הגורמת להתכווצותו ולהחשת היציאות. הצמח אינו מומלץ לשימוש לאורך זמן.
בבית המרקחת תוכלו למצוא מספר מוצרים אשר מכילים את הצמחים הנ”ל ומתאימים למצבי עצירות שונים:
- פורמולת לענה– הצמחים בפורמולה יסייעו במקרים של עיכול “עצל”, הרגשת כובד וכאב לאחר ארוחה, עצירות, נפיחות, גזים, חוסר תיאבון.
- פורמולה סינית קלאסית Ma Zi Ren Tincture Tang – לפי הרפואה הסינית הפורמולה יכולה לסייע במצבים של: עצירות, קושי ביציאה, יציאות יבשות וקשות. הפורמולה מכילה צמחים מלחלחים למעיים יחד עם צמחים העוזרים לריקון בתוספת דבש. לכן מסייעת בקידום יציאות בעיקר על רקע יובש במעיים. ההרכב יכול להתאים גם לגיל השלישי.
- פורמולה סינית קלאסית Da Cheng Qi Tincture Tang– לפי הרפואה הסינית הפורמולת בעלת אפקט מרוקן ומשלשל במערכת העיכול .למצבים של: עצירות, כאבי בטן חזקים מלווים בעצירות, קושי ביציאות ועוד.