
מתי נשתמש | התוויות רפואיות | שימושים עיקריים
השימוש המסורתי בגדילן מתועד עוד מימי רומא ויוון העתיקות לטיפול בעצירות ומחלות כבד וכיס המרה (הפטיטיס, שחמת). ברפואת הצמחים המודרנית משמש הגדילן לטיפול בכבד שומני, הפחתת כולסטרול ושומנים בדם ושיפור מדד אנזימי כבד (ALT, AST). כמו כן מחקרים מצאו כי גדילן מסייע בהפחתת כאב, נוקשות בוקר ומספר מפרקים רגישים בחולי דלקת מפרקים ראומטית, גם בשילוב עם תרופות קונבנציונליות.
מחקרים חדשים אף בוחנים את הפוטנציאל של גדילן כטיפול מונע בסרטן בשל יכולתו להשפיע על מחזור התא ולעודד אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) של תאים סרטניים, וכן את השימוש בו להפחתת הרעילות של טיפולי כימותרפיה והקרנות (4-10).
רכיבים פעילים ומנגנוני פעולה
החומרים הפעילים בצמח הם קבוצה של שבעה חומרי טבע המכונים סילימרין Silymarin אשר מכיל בתוכו פלבנו-ליגננים (העיקרי מביניהם הוא הסיליבין) האחראים על פעילותו מגינת הכבד, אנטי פיברוטית (עיכוב הפיכת תאי כבד לתאים מייצרי צלקת, מה שמונע את הצטלקות הכבד) ונוגדת החמצון של הצמח. .(1-5)
רקע כללי
גדילן מצוי הוא צמח קוצני ממשפחת המורכבים, שמוצאו באגן הים התיכון וכיום נפוץ באירופה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה. שימושו הרפואי מתועד כבר מהמאה הראשונה לספירה כצמח מגן כבד וכמנקז מרה, ובימי הביניים נכלל גם בטיפול בהרעלות שונות, כמו נשיכות נחשים ופטריות רעילות.
ברפואת הצמחים האירופית המסורתית הוא נחשב צמח מריר המחזק את הכבד, מגביר זרימת מרה, ומסייע בצהבת, אנורקסיה, עצירות ו”כבד עמוס” לאחר אכילת יתר או צריכת אלכוהול.
במאות ה‑19–20 התבסס מעמדו כצמח מפתח בטיפול בהפטיטיס, שחמת והרעלות כבד, וכיום תמציות סטנדרטיות של Silybum marianum (סילימרין) הן מן הנחקרות ביותר בעולם עבור מחלות כבד כרוניות, כולל NAFLD, הפטיטיס C, פגיעה תרופתית בכבד והגנה מפני נזקי כימותרפיה.(4-7)
אזהרות והתוויות נגד:
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – נדרשת התייעצות עם רופא.
המידע שלהלן נועד לצורכי ידע כללי והרחבת הדעת בלבד. מידע זה מבוסס על מחקרים אקדמאים ונערך ע”י
צוות בית מרקחת טריפוליום. אין במידע זה משום המלצה לרכישת מוצר כלשהו או הצהרה לגבי יעילותם או
תכונותיהם. מוצרי החברה אינם תרופה ואינם מיועדים לטיפול או לריפוי מחלות. כל שימוש או הסתמכות על
המידע הינו באחריות הקורא בלבד.
המידע בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
מקורות
- World Health Organization. WHO monographs on selected medicinal plants. Vol. 2. Silybum marianum (L.) Gaertn. (Fructus). Geneva: WHO; 2002. p. 300-316.
- Council of Europe. European Pharmacopoeia. 8th ed. Vol. 1. Silybi mariani fructus (Milk thistle fruit), monograph 01/2014:1860. Strasbourg.EDQM); 2014. P. 1321–1322.
- United States Pharmacopeial Convention. The United States Pharmacopeia and National Formulary (USP 4, NF 3). Milk Thistle (Silybum marianum) [monograph]. Rockville (MD): United States Pharmacopeial Convention; P. 5489-5495.
- Abenavoli L, Capasso R, Milic N, Capasso F. Milk thistle in liver diseases: past, present, future. Phytother Res. 2010 Oct;24(10):1423-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20564545/
- Abenavoli L, Izzo AA, Milić N, Cicala C, Santini A, Capasso R. Milk thistle (Silybum marianum): A concise overview on its chemistry, pharmacological, and nutraceutical uses in liver diseases. Phytother Res. 2018 Nov;32(11):2202-2213.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30080294
- Flora K, Hahn M, Rosen H, Benner K. Milk thistle (Silybum marianum) for the therapy of liver disease. Am J Gastroenterol. 1998 Feb;93(2):139-43. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9468229/