השימוש בצמח ההיביסקוס מתמקד בתמיכה במערכת הלב וכלי הדם ובאיזון מטאבולי, והוא מבוסס על סקירות סיסטמטיות, מטא-אנליזות וניסויים קליניים מבוקרים (1-3). התחום הנחקר והמוביל ביותר בצמח הוא הפחתת לחץ דם; נמצא כי צריכה קבועה של חליטות או תמציות היביסקוס מורידה באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בקרב אנשים עם טרום-יתר לחץ דם, יתר לחץ דם דרגה 1 וחולי סוכרת מסוג 2 (1-4). מטא-אנליזות אף מראות כי עוצמת הירידה בלחץ הדם בולטת במיוחד אצל מטופלים המגיעים עם מדדי בסיס גבוהים יותר (1,3). בתחום המטאבולי ופרופיל השומנים בדם, היביסקוס מציג יעילות בהפחתת רמות הכולסטרול הכללי, כולסטרול ה-LDL (“הכולסטרול הרע”) וטריגליצרידים, לצד העלאת רמות כולסטרול ה-HDL (“הכולסטרול הטוב”) בקרב מטופלים עם תסמונת מטבולית, יתר שומנים בדם (היפרליפידמיה) וסוכרת מסוג 2 (1,3,5-7). בנוסף, הטיפול בצמח תורם לשיפור הרגישות לאינסולין ולהפחתת מדדי עמידות לאינסולין (כמו יחס TAG/HDL), תומך בהפחתת שומן בטני ומדד מסת הגוף (BMI) באנשים עם השמנה, ומספק הגנה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת על דפנות כלי הדם מפני תהליכי טרשת עורקים (1,3,6,7).
רכיבים פעילים ומנגנוני פעולה
פרחי ההיביסקוס עשירים ברכיבים צמחיים פעילים, ובראשם אנתוציאנינים ייחודיים כמו דלפינידין-3-סמבוביוסיד (delphinidin-3-sambubioside) ו-ציאנידין-3-סמבוביוסיד (cyanidin-3-sambubioside), המעניקים לצמח את צבעו האדום העז ואת מרבית השפעותיו הרפואיות (1,3,6). לצדם, הצמח מכיל פוליפנולים, פלבנואידים, חומצות אורגניות (כגון חומצה היביסקית, חומצה ציטרית וחומצה מאלית), חומצה פרוטוקטכואית וסיבים תזונתיים מסיסים(1,3,5). מנגנון הורדת לחץ הדם של הצמח משולב ומורכב ממספר מסלולים: עיכוב תחרותי של האנזים הממיר אנגיוטנסין (ACE) המונע כיווץ כלי דם, חסימת תעלות סידן בשריר החלק של כלי הדם המעודדת הרחבת עורקים (וזודילטציה), והשפעה משתנת מתונה המגבירה הפרשת נתרן ונוזלים בשתן מבלי לפגוע במאזן האלקטרוליטים בגוף (1,3,4). בתחום השומנים ומטבוליזם, נוגדי החמצון העוצמתיים בצמח מונעים את חמצון הכולסטרול ה-LDL ובכך בולמים יצירת תאי קצף ושקילת שומנים בעורקים, ובמקביל מעכבים אנזימים הקשורים לייצור שומנים בכבד (כמו HMG-CoA reductase) ואנזימים המפרקים פחמימות במעי (כמו אלפא-גלוקוזידאז ואלפא-עמילאז) להאטת ספיגת סוכרים (1,3,5).
רקע כללי
ההיביסקוס (Hibiscus sabdariffa) הוא שיח חד שנתי או רב שנתי, הצומח באזורים טרופיים וסאב טרופיים ומעובד בהיקף נרחב במדינות אפריקה, אסיה ומרכז אמריקה (כמו מצרים, סודאן, ניגריה, איראן, הודו ומקסיקו) (1,3,6). ברפואה העממית והמסורתית ברחבי העולם, חליטות ומשקאות המופקים מגביעי הצמח (הידועים כ”תה חמוץ”, קרקדא, ביסאפ או Agua de Jamaica) משמשים מזה מאות שנים כמשקה מרענן וכצמח מרפא להורדת חום, לטיפול בלחץ דם גבוה, למחלות כבד, להמרצת השתנה ולחיזוק כללי של הגוף (3,5,6). השם העממי Roselle או Sour Tea מתייחס לטעמו החמוץ והאופייני של המשקה, הנובע מהריכוז הגבוה של החומצות האורגניות הטבעיות שבגביעי הפרח (1,3).
אזהרות והתוויות נגד:
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – נדרשת התייעצות עם רופא.
המידע שלהלן נועד לצורכי ידע כללי והרחבת הדעת בלבד. מידע זה מבוסס על מחקרים אקדמאים ונערך ע”י
צוות בית מרקחת טריפוליום. אין במידע זה משום המלצה לרכישת מוצר כלשהו או הצהרה לגבי יעילותם או
תכונותיהם. מוצרי החברה אינם תרופה ואינם מיועדים לטיפול או לריפוי מחלות. כל שימוש או הסתמכות על
המידע הינו באחריות הקורא בלבד.
המידע בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
מקורות
Ellis LR, Zulfiqar S, Holmes M, Marshall L, Dye L, Boesch C. A systematic review and meta-analysis of the effects of Hibiscus sabdariffa on blood pressure and cardiometabolic markers. Nutr Rev. 2022 May 9;80(6):1723-1737. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34927694/
Serban C, Sahebkar A, Ursoniu S, Andrica F, Banach M. Effect of sour tea (Hibiscus sabdariffa L.) on arterial hypertension: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. J Hypertens. 2015 Jun;33(6):1119-27. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25875025/
Hopkins AL, Lamm MG, Funk JL, Ritenbaugh C. Hibiscus sabdariffa L. in the treatment of hypertension and hyperlipidemia: a comprehensive review of animal and human studies. Fitoterapia. 2013 Mar;85:84-94. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23333908/
McKay DL, Chen CY, Saltzman E, Blumberg JB. Hibiscus sabdariffa L. tea (tisane) lowers blood pressure in prehypertensive and mildly hypertensive adults. J Nutr. 2010 Feb;140(2):298-303. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20018807/
Mozaffari-Khosravi H, Jalali-Khanabadi BA, Afkhami-Ardekani M, Fatehi F. Effects of sour tea (Hibiscus sabdariffa) on lipid profile and lipoproteins in patients with type II diabetes. J Altern Complement Med. 2009 Aug;15(8):899-903. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19678781/
Gurrola-Díaz CM, García-López PM, Sánchez-Enríquez S, Troyo-Sanromán R, Andrade-González I, Gómez-Leyva JF. Effects of Hibiscus sabdariffa extract powder and preventive treatment (diet) on the lipid profiles of patients with metabolic syndrome (MeSy). Phytomedicine. 2010 Jun;17(7):500-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19962289/
Asgary S, Soltani R, Zolghadr M, Keshvari M, Sarrafzadegan N. Evaluation of the effects of roselle (Hibiscus sabdariffa L.) on oxidative stress and serum levels of lipids, insulin and hs-CRP in adult patients with metabolic syndrome: a double-blind placebo-controlled clinical trial. J Complement Integr Med. 2016 Jun 1;13(2):175-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26982618/
