מתי נשתמש | התוויות רפואיות | שימושים עיקריים

מאקה שייכת לקבוצת הצמחים האדפטוגניים אשר תומכים ומאזנים ציר פעולה הקיים בין המערכת ההורמונלית לבין מערכת העצבים. ציר זה (היפותלמוס-היפופיזה-בלוטת האדרנל) ניכר בחיי היום-יום ותמיכה בו משפרת את יכולת ההסתגלות (אדפטציה) שלנו כלפי מצבי עקה מגוונים וסטרס. שכך, מאקה מזינה ותומכת בחיוניות, במצבים של ירידה באנרגיה, שחיקה ועומס פיזי או נפשי ומביאה לשיפור במדדים של רווחה נפשית ותסמינים פסיכולוגיים בנשים לאחר גיל המעבר. כמו כן המאקה תומכת בשיפור החשק המיני ומשפרת תפקוד מיני בגברים ובנשים. לצד זאת, בספרות הפרה – קלינית ובסקירות מחקריות מתוארים גם פוטנציאל לתמיכה במערכת העצבים, בזיכרון, במצב רוח, במצבי דיכאון וחרדה.(1-5)
רכיבים פעילים ומנגנוני פעולה
מאקאמידים נחשבים לאחת הקבוצות הייחודיות והחשובות ביותר בבצמח המאקה, ומיוחסת להם חלק מן ההשפעה על מצב רוח, תחושת חיוניות, הגנה עצבית ופעילות נוגדת דלקת. אלקלואידים וגלוקוזינולטים נחשבים לרכיבים התורמים לפעילות המטבולית וההורמונלית העקיפה של הצמח, בעוד שפוליסכרידים תוארו כבעלי פעילות אימונומודולטורית (מווסתת חיסון), והליגננים והפוליפנולים תורמים לפעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. במחקרים פרה קליניים נמצא כי רכיבים ממאקה, ובייחוד מאקאמידים, עשויים להפחית נוירו דלקת, לתמוך בנוירוגנזה, לשפר מבנה סינפטי ולהשפיע לטובה על תהליכי זיכרון ומצב רוח, אך מנגנונים אלה עדיין אינם מבוססים במידה דומה במחקר קליני אנושי. (4,6-11)
רקע כללי
צמח המאקה גדל בגבהים של יותר מ‑4000 מטרים בהרי האנדים של פרו, שם הוא משמש כמזון וכצמח מסורתי מזה מאות ואף אלפי שנים. החלק הנאכל והרפואי מכונה לעיתים “שורש” המאקה, אף שמבחינה בוטנית אינו שורש קלאסי. במסורת הפרואנית יוחסו למאקה השפעות מחזקות, משפרות פוריות, תומכות באנרגיה ובסיבולת, והמחקר המודרני אכן מתמקד בעיקר בהשפעתה על תפקוד מיני, פוריות, מצב רוח וחיוניות. סקירות עדכניות מציינות גם פוטנציאל נוירו‑פרוטקטיבי, השפעה על זיכרון, פעילות נוגדת דלקת, אימונומודולטורית ונוגדת חמצון, אך רוב הנתונים בתחומים אלו עדיין פרה קליניים. (4,5,8,10,11)
אזהרות והתוויות נגד:
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – נדרשת התייעצות עם רופא.
המידע שלהלן נועד לצורכי ידע כללי והרחבת הדעת בלבד. מידע זה מבוסס על מחקרים אקדמאים ונערך ע”י
צוות בית מרקחת טריפוליום. אין במידע זה משום המלצה לרכישת מוצר כלשהו או הצהרה לגבי יעילותם או
תכונותיהם. מוצרי החברה אינם תרופה ואינם מיועדים לטיפול או לריפוי מחלות. כל שימוש או הסתמכות על
המידע הינו באחריות הקורא בלבד.
המידע בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
מקורות
- Shin BC, Lee MS, Yang EJ, Lim HS, Ernst E. Maca (L. meyenii) for improving sexual function: a systematic review. BMC Complement Altern Med. 2010;10:44.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20691074/ - Brooks NA, Wilcox G, Walker KZ, Ashton JF, Cox MB, Stojanovska L. Beneficial effects of Lepidium meyenii (Maca) on psychological symptoms and measures of sexual dysfunction in postmenopausal women are not related to estrogen or androgen content. Menopause. 2008;15(6):1157-62.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18784609/ - Gonzales GF, Córdova A, Vega K, Chung A, Villena A, Góñez C. Effect of Lepidium meyenii (MACA) on sexual desire and its absent relationship with serum testosterone levels in adult healthy men. Andrologia. 2002;34(6):367-72.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12472620/ - Gonzales GF. Lepidium meyenii (Maca): a plant from the highlands of Peru. From tradition to science. Forsch Komplementmed. 2012;19(4):191-7.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20090350/ - Gonzales GF. [Maca (Lepidium meyenii Walp), a review of its biological properties]. Rev Peru Med Exp Salud Publica. 2014;31(1):100-10.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24718534/ - McCollom MM, Villinski JR, McPhail KL, Craker LE, Gafner S. New alkamides from maca (Lepidium meyenii). J Agric Food Chem. 2005;53(3):690-3.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15686421/ - Muhammad I, Zhao J, Dunbar DC, Khan IA. Antidepressant alkaloids from Lepidium meyenii. Phytochemistry. 2002;59(1):105-10.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12932133/ - Wang Y, Wang Y, McNeil B, Harvey LM. A comprehensive review of the effects of maca. Front Pharmacol. 2024;15:1308787.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38440178/ - Yan R, et al. Structural characterization and immunomodulatory activity of a novel polysaccharide from Lepidium meyenii. J Agric Food Chem. 2016;64(6):1441-8.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26883006/ - Wang S, Zhu F. Medicinal effects of Peruvian maca (Lepidium meyenii): a review. Food Funct. 2020;11(1):833-842.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31951246/ - Zhang Y, et al. Neuroprotective effects of macamide from maca (Lepidium meyenii Walp.) on corticosterone-induced hippocampal impairments through its anti-inflammatory, neurotrophic, and synaptic protection properties. Food Funct. 2021;12(19):9211-9228.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34606547/