עלי פטל מוכרים מאוד במסורת הטיפול האירופאית כצמח הניתן בשלבי ההריון המאוחרים כהכנה ללידה וסיוע בתהליך הלידה בזכות השפעתם על טונוס הרחם. במקרה זה סקירות מדעיות לא הצליחו לבסס פעילות זאת אשר מוגדרת כ partus-preperator (תכשיר המיועד להכין ולחזק את הרחם והיולדת בשבועות האחרונים להריון כדי להקל על מהלך הלידה), אך בפועל הרפואה המסורתית תומכת בשימוש בעלי פטל לצורך זה. לעלי פטל יש אופי מכווץ עדין (astringent) למצבי שלשול קל, דלקות של חלל הפה, הגרון והלוע. בנוסף, במחקרים פרה קליניים הצמח מתואר כנוגד חמצון, נוגד דלקת ובעל פעילות משככת כאב ותומכת מפרקים, אך יישומים אלו עדיין משניים בהשוואה לשימושים המסורתיים הקלאסיים.(1-5)
רכיבים פעילים ומנגנוני פעולה
עלי הפטל מכילים בעיקר טאנינים לצד פוליפפטידים, ואלו נחשבים לבסיס הפעילות המכווצת והמסורתית של הצמח. בנוסף העלים מכילים פוליפנולים וביניהם פלבנואידים וחומצות פנוליות, אשר עשויים להסביר את פעילותם האנטיאוקסידנטית, האנטי‑דלקתית והאנטי‑מיקרוביאלית. בנוסף העלים מכילים ויטמינים (A,C,E) ומינרלים כמו מגנזיום וברזל.(1,2,6)
רקע כללי
פטל אדום הוא שיח קוצני הגדל באזורים ממוזגים רבים בעולם ומוכר בעיקר בזכות פירותיו, אך גם בזכות עליו ששימשו ברפואת הצמחים האירופית במשך דורות. במסורת המערבית שימשו העלים בעיקר כצמח מכווץ לטיפול בשלשול, כחומר לשטיפות פה וגרגור במצבי דלקת, וכצמח המזוהה עם בריאות האישה, בעיקר לקראת לידה ובמהלכה.
במאה האחרונה התבסס במיוחד המוניטין של “תה עלי פטל” בקרב מיילדות ונשים הרות, מתוך תפיסה שהוא מחזק או מטייב את עבודת הרחם ומקל על הלידה, אך סקירות עדכניות מדגישות כי התמיכה המחקרית לטענה זו מוגבלת. לצד זה, מחקרים עדכניים יותר בוחנים את תכולת הפוליפנולים של העלים ואת השפעתם האנטיאוקסידנטית, האנטי‑דלקתית ואף האנטיבקטריאלית, מה שמרחיב את ההבנה של הצמח מעבר לשימושו המיילדותי המסורתי.(2-6)
אזהרות והתוויות נגד:
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – נדרשת התייעצות עם רופא.
המידע שלהלן נועד לצורכי ידע כללי והרחבת הדעת בלבד. מידע זה מבוסס על מחקרים אקדמאים ונערך ע”י
צוות בית מרקחת טריפוליום. אין במידע זה משום המלצה לרכישת מוצר כלשהו או הצהרה לגבי יעילותם או
תכונותיהם. מוצרי החברה אינם תרופה ואינם מיועדים לטיפול או לריפוי מחלות. כל שימוש או הסתמכות על
המידע הינו באחריות הקורא בלבד.
המידע בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
מקורות
British Herbal Pharmacopoeia. Rubus. In: British Herbal Pharmacopoeia 1983. Bournemouth: British Herbal Medicine Association; 1983. p. 182.
ֿPatel AV, Rojas-Vera J, Dacke CG. Therapeutic constituents and actions of Rubus species. Curr Med Chem. 2004 Jun;11(11):1501-12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15180580/
Bowman RL, Taylor J, Davis DL. Raspberry leaf (Rubus idaeus) use in pregnancy: a prospective observational study. BMC Complement Med Ther. 2024 Apr 22;24(1):169. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38649906/
Henrotin Y, Cozannet RL, Fança-Berthon P, Truillet R, Cohen-Solhal M, DunnGalvin G, Grouin JM, Doolan A. Rubus idaeus extract improves symptoms in knee osteoarthritis patients: results from a phase II double-blind randomized controlled trial. BMC Musculoskelet Disord. 2022 Jul 7;23(1):650. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35799169/
Simpson M, Parsons M, Greenwood J, Wade K. Raspberry leaf in pregnancy: its safety and efficacy in labor. J Midwifery Womens Health. 2001 Mar-Apr;46(2):51-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11370690/
Socha MW, Flis W, Wartęga M, Szambelan M, Pietrus M, Kazdepka-Ziemińska A. Raspberry Leaves and Extracts-Molecular Mechanism of Action and Its Effectiveness on Human Cervical Ripening and the Induction of Labor. Nutrients. 2023 Jul 19;15(14):3206. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10383074/
