לתה ירוק יש שימוש מסורתי עתיק יומין לצד מחקרים מודרניים המציגים פרופיל פיטוכימי ופעילות רפואית נרחבת. תה ירוק מסייע בטיפול בתסמונת מטבולית, איזון רמות שומנים בדם, איזון סוכרת באמצעות שיפור הרגישות לאינסולין ועיכוב אנזימי עיכול פחמימות. הצמח מותווה למניעת מחלות לב וכלי דם בזכות יכולתו להוריד לחץ דם, להפחית כולסטרול LDL ולשפר את תפקוד דופן כלי הדם. בנוסף, תה ירוק משמש לחיזוק העצם במצבי אוסטאפורוזיס וכחומר נוגד חמצון, נוגד דלקת ואנטי-מיקרוביאלי עוצמתי המגן על מערכת העצבים ופועל נגד מגוון נגיפים וחיידקים. בספרות העדכנית נדון התה הירוק גם בהקשר של תפקוד קוגניטיבי, בעיקר דרך השילוב בין חומריו הפעילים קפאין ל-L-theanine , אשר נקשר במספר מחקרי התערבות ובסקירות שיטתיות לשיפור במדדי קשב, ערנות, דיוק במטלות תובעניות ולעיתים גם זיכרון עבודה. (1-7)
רכיבים פעילים ומנגנוני פעולה
הרכיבים הפעילים המרכזיים של תה ירוק הם קטכינים, ובראשם EGCG (epigallocatechin gallate), הנחשבים לקבוצה החשובה ביותר לפעילותו של הצמח כנוגד חמצון עוצמתי, נוגד דלקת ומשפר מטבוליזם של גלוקוז ושומנים בין היתר באמצעות שיפור הרגישות לאינסולין ועיכוב אנזימי עיכול האחראים לפירוק וספיגת פחמימות. כמו כן מכילים העלים אלקלואידים ובעיקר קפאין האחראי להשפעתו המעוררת של התה, תיאנין המגן על מערכת העצבים, מסייע בשיפור זכרון ולמידה ומסייע בהפחתת לחץ דם, פלבנואידים נוספים, חומצות פנוליות, טאנינים, ספונינים טריטרפניים, מינרלים ויסודות קורט. (1,4,5,6)
רקע כללי
תה ירוק, המופק מן העלים הבלתי מותססים של הצמח ומקורו בסין, הוא אחד המשקאות הנצרכים ביותר בעולם ונחשב לאחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר ברפואה המודרנית. ברפואה הסינית המסורתית נחשב התה כמקדם בריאות וחיוניות באופן כללי וכמשתן ומסלק חום וליחה ועליו שימשו בעיקר למצבי עייפות וחולשה וכן לחולים הסובלים מיתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, טרשת עורקים וסוכרת. המחקר המודרני על תה ירוק הרחיב את פעילותוו הרפואית וכולל השפעות מטבוליות, קרדיווסקולריות, אנטי‑דלקתיות, נוגדות חמצון ונוירופרוטקטיביות. (1-6)
אזהרות והתוויות נגד:
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – נדרשת התייעצות עם רופא.
המידע שלהלן נועד לצורכי ידע כללי והרחבת הדעת בלבד. מידע זה מבוסס על מחקרים אקדמאים ונערך ע”י
צוות בית מרקחת טריפוליום. אין במידע זה משום המלצה לרכישת מוצר כלשהו או הצהרה לגבי יעילותם או
תכונותיהם. מוצרי החברה אינם תרופה ואינם מיועדים לטיפול או לריפוי מחלות. כל שימוש או הסתמכות על
המידע הינו באחריות הקורא בלבד.
המידע בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
מקורות
Zhao T, Li C, Wang S, Song X. Green Tea (Camellia sinensis): A Review of Its Phytochemistry, Pharmacology, and Toxicology. Molecules. 2022 Jun 18;27(12):3909. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35745040/
Brimson JM, Prasanth MI, Kumaree KK, Thitilertdecha P, Malar DS, Tencomnao T, Prasansuklab A. Tea Plant (Camellia sinensis): A Current Update on Use in Diabetes, Obesity, and Cardiovascular Disease. Nutrients. 2022 Dec 21;15(1):37. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36615695/
Sánchez M, González-Burgos E, Iglesias I, Lozano R, Gómez-Serranillos MP. The Pharmacological Activity of Camellia sinensis (L.) Kuntze on Metabolic and Endocrine Disorders: A Systematic Review. Biomolecules. 2020 Apr 13;10(4):603. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32294991/
Aboulwafa MM, Youssef FS, Gad HA, Altyar AE, Al-Azizi MM, Ashour ML. A Comprehensive Insight on the Health Benefits and Phytoconstituents of Camellia sinensis and Recent Approaches for Its Quality Control. Antioxidants (Basel). 2019 Oct 6;8(10):455. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31590466/
Saeed M, Naveed M, Arif M, Kakar MU, Manzoor R, Abd El-Hack ME, Alagawany M, Tiwari R, Khandia R, Munjal A, Karthik K, Dhama K, Iqbal HMN, Dadar M, Sun C. Green tea (Camellia sinensis) and l-theanine: Medicinal values and beneficial applications in humans-A comprehensive review. Biomed Pharmacother. 2017 Nov;95:1260-1275. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28938517/
Prasanth MI, Sivamaruthi BS, Chaiyasut C, Tencomnao T. A Review of the Role of Green Tea (Camellia sinensis) in Antiphotoaging, Stress Resistance, Neuroprotection, and Autophagy. Nutrients. 2019 Feb 23;11(2):474. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30813433/
Noguchi-Shinohara M, Yuki S, Dohmoto C, Ikeda Y, Samuraki M, Iwasa K, Yokogawa M, Asai K, Komai K, Nakamura H, Yamada M. Consumption of green tea, but not black tea or coffee, is associated with reduced risk of cognitive decline. PLoS One. 2014 May 14;9(5):e96013. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24828424/
