סמבוק שחור הוא שיח נשיר נפוץ באירופה, מערב אסיה וצפון אמריקה. השימוש בחלקי הצמח, בעיקר בפרחים ובפירות, מתואר עוד מתקופת יוון ורומא הקדומות לצורכי חיזוק מערכת החיסון, הקלה על תסמיני הצטננות ועידוד הזעה במחלות חום(1).
במשך מאות שנים שימשו הפרחים והפירות לטיפול במגוון תסמינים: חום, נזלת, דלקות גרון, שיעול וגודש באף. תכשירים מצמח זה הומלצו כמעודדי הזעה להפחתת חום, כמסייעים בפליטת ליחה וכנוגדי דלקת. בבריטניה של המאה ה-18, למשל, הוכן סירופ סמבוק מיוחד בשם Roob Sambuci, שנרשם ברוקחות הקלאסית לטיפול בהצטננות ואף שימש כתכשיר משלשל מתון(2).
במסורת האירופית נחשב הצמח למרפא טבעי להצטננות, חום ונזלת, והוא ממשיך לשמש גם כיום ברפואת הצמחים המודרנית כצמח מקובל להקלה על תסמיני שפעת וזיהומים בדרכי הנשימה(3).
